כשהולכים בשוק כל החושים מתחדדים.
הריחות, הטעמים והרעש מתערבבים ומתעצמים עד כדי שהעיניים נעצמות והלחיים מתכווצות
ואז, העיניים נחות על הדבר האחד, זה שמבלי להבין מדוע היד נמשכת אליו ואת כבר יודעת שהוא שלך. שלא דומה למה שראית בשאר הדוכנים.
זה הפריט שמבטא אותך, את מי שאת.
זה מה שקרה לי לפחות כשהגעתי למרוקו בפעם הראשונה. מרקש הפנטה אותי ומצאתי עצמי טווה קשר יותר ויותר עמוק עם המקום נשזרת בתרבות, באנשים, בצבעים המטורפים. החום המופלא של העיר עטף אותי והרגליים הלכו מעצמן בין העושר שהעיר הציעה לי.